אם תיטעו אין זו אגדה!

שיתוף:

איל ביגר
23 בינואר 2021
זמן קריאה: 3 דקות

בנימין זאב הרצל הביט למרחוק לפני 130 שנה ואמר "אם תרצו – אין זו אגדה". בבואתו ניצבת בגאון על מגדל מים ליד מחלף הסירה בואכה העיר שנקראה על שמו – הרצליה. מתחתיו – הסירה – סמל לחזונם ומאבקם של המעפילים, וממש מעבר לכביש נפרשת לעיני הרצל והעוברים במחלף חלקת החזון והניסוי של פרויקט עץ אחד שנטענו עם עירית הרצליה בשנת 2010.

במקום מגרש ריק עם עתיד נדלנ"י הלוחש לעברייני הפסולת "בואו אלי…בואו אלי…", גדלים שם כ-150 עצי אקליפטוס שניטעו לפני עשור. העצים קיבלו השקיה בשנותיהם הרכות וצמחו לתפארת. עתידם תלוי כמובן בתוכניות הפיתוח של העיר, אבל עד שיבוא יום ה"פיתוח" צומחים שם עצים, מעניקים את מתנותיהם, ואפילו מבטו והחודר של בנימינינו מתרכך קמעה במרחב שבין כביש החוף לים.

ברבות השנים נטענו חלקות נוספים במרחב הציבורי בשיתוף גורמים רבים. פרויקט יער האקלים הוא גרסה מחודשת, מקצועית, אגרונומית ומקיפה המבוסס על הניסיון, ההצלחה והטעויות שנצברו בעשור החולף בפרויקט עץ אחד. בעבר התמקדנו בשלב הפעוטונים – אותן חלקות לטיפוח שתילים בדליים המכינות עץ צעיר לנטיעת קבע בקרקע כעבור שנה – כשבית השורשים שלו מפותח דיו, וקומתו זקופה. "פעוטונים" מוקמים במסגרת יער האקלים בבתי ספר, בחוות חקלאיות של משרד החינוך, בחצרות של חברות היי-טק – ועוד. שמחה וגאווה מיוחדת שמורים לפעוטון הוותיק והמתחדש מדי שנה (מ-2012) על גג דיזנגוף סנטר בתל-אביב, ולאחיו הצעיר הצומח עם עמותת מוסללה, על גג בניין כלל הירושלמי.

מהפעוטונים מועברים השתילים לנטיעות קבע בשטחים פתוחים בעיר ובכפר, ובשטחים שנפגעו משריפה. אלפי עצי עץ אחד ניטעו בתרשיחא שגליל, בשכונות שנפגעו בשריפות הקשות בחיפה ובנטף, ביערות מאכל רבים ברחבי הארץ, בסביבות הספארי ברמת גן, בכפרי הנוער בן שמן וכנות, במושבים רבים במטה יהודה, במרכזי הערים הדרומיות קרית מלאכי, נתיבות, רהט, באר שבע ודימונה ובחוות בודדים בנגב ובמקומות נוספים.

פרויקט יער האקלים ממוקד בנטיעת קבע מקצועית בקרקע, ובהיקלטות והישרדות העצים. אנחנו בוחרים זנים מתאימים, מתאמים ומבטיחים מראש את האחריות להשקיה ולטיפול בשנים הרכות עם בעלי הבית של חלקות הגידול, ומפקחים על הביצוע ועל הגידול לאורך שנתיים נוספות – תקופה שלאחריה שורדים מרבית העצים מהזנים הנבחרים גם ללא מים והשגחה. את הפרויקט מלווים באופן שוטף יועצים מומחים בתחום השתלנות והיערנות ממכון וולקני של משרד החקלאות ומהקרן הקיימת לישראל, ומומחים פרטיים בתחום. כל העצים ניטעים בבורות מתאימים והם מחוברים מיד למערכת השקיה ממוחשבת. העצים זוכים לביקורי פיקוח בתדירות קבועה מראש ע"י עובדי יוזמת האנרגיה הטובה או באמצעות אנשי השטח שעובדים איתנו. לא תמיד ניתן למנוע הזנחה, ונדליזם ואפילו תקלות מחשב וצנרת – אבל הפיקוח השוטף מאפשר גילוי בזמן, והתערבות וטיפול טובים יותר. עצים מתים מוחלפים בשתילים חדשים.

חלקן של הרשויות המקומיות בפרויקט מסתכם בהקצאת שטח מתאים, הכנתו ובתחזוקה השוטפת לאחר מכן. העצים, הידע, כוח האדם ומערכות ההשקיה המתקדמות – מגיעים כולם מתרומות. הסיבה היא גישה חברתית ששואפת להנגיש את הפרויקט גם לרשויות פחות מבוססות, והתוצאה היא חיסכון עצום ביורוקרטיה…

בשנת 2020 "חיממנו מנועים" ונטענו חלקות כמתואר בהר ובשפלה. שיפרנו את ההבנה באשר למורכבות הפעולה, לדרישות הטיפול והפיקוח, לשיטת העבודה מול הרשויות המקומיות ולמחירו הכספי של עץ נטוע. לקראת סוף השנה הוצאנו "קול קורא" להקצאת שטחי יער אקלים ע"י הרשויות, ונדהמנו משטף אדיר שכלל 190 רשויות ובכללן ערים מבוססות. למדנו שכמעט כל רשות מוניציפלית בישראל רוצה מאד לאכלס את השטחים הפתוחים והריקים במרחב הציבורי בעצים – והדרישה לחבילת הסיוע המוענקת במסגרת יער האקלים – גבוהה מאד.

עם פרוץ שנת 2021 (ליתר דיוק – ממש היום!) אנחנו פוצחים בקמפיין מימון המונים ליער האקלים – מישירים מבט להרצל הצופה אל החלקה המקורית שלנו בהרצליה – ואומרים:

"אם תיטעו – אין זו אגדה!!!!"

דילוג לתוכן