בכסלו נרקיס הופיע – בטבת שרב

שיתוף:

איל ביגר
16 בינואר 2021
זמן קריאה: 2 דקות

לשיר הידוע "שנים עשר ירחים" של נעמי שמר, המקושר מטבע הדברים לראש השנה, יש גרסה עדכנית המותאמת לשינוי האקלים ולספוטיפיי. תמרים, יורה ונרקיסים אכן הופיעו השנה בדיוק כפי שקובע השיר, אבל במקום ברד קיבלנו בטבת שרב-חורפי בן 4 שבועות שכלל רוחות מזרחיות, אבק פורח, פריחה מוקדמת והמון המון ברחשים. החמה צפויה להפציע בשבט ליותר מ"יום אחד", ניחוח ההדרים החל לעלות כבר בסוף דצמבר, וגם סדר הצמיחה, ההבכרה (מלשון ביכורים) ושמחת הקציר המצוינים בשיר מוטלים בספק. נתראה בבוא אלול אלינו, בתחילת אוגוסט 2021, ונבדוק יחד אם ריח סתיו באמת עלה…

אחרי 25 שנות הכחשה והתכחשות, פולמוסים פוליטיים וכלכליים וועידות חירום חסרות הצלחה בנושא – הופיעו בתחילת המאה סדרת אירועי קיצון אקלימיים ש"פגעו במקומות הנכונים" והחלו לשנות את המודעות הציבורית בנדון. גלי החום הקטלניים בצרפת ב-2003 וסופת קתרינה שהציפה את ניו-אורלינס ב-2005 הם ציוני דרך אייקוניים, אלא ששכיחות אירועי הקיצון, גלי החום והקור, הסופות ועוצמת הגשם, הבצורות וההצפות הולכת וגוברת במעט בכל מקום על פני הכדור.

האקלים הוא תוצר של זרימת אנרגיה בין האזורים השונים על פני כדור הארץ ועם החלל החיצון. פעילות אנושית הופכת מרבצי פחמן עתיקים ועצומים הכלואים מתחת לקליפת הכדור בצורה של מתאן (גז טבעי), נפט ופחם לפחמן דו חמצני – CO2 – שמונע נידוף יעיל של חום מהאטמוספירה. מנגד מחסלת הפעילות האנושית שטחי אדמה ענקיים המכוסים בעצים והופכת אותם למוצרים, לשדות וליישובים. עצים וצמחים ירוקים, יבשתיים וימיים, קולטים CO2 והופכים אותו לרקמות צמח ולאצות. הפרת המאזן הזה – בין פליטת פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים מחד, לבין יכולת הקליטה והקיבוע שלו ע"י צמחים ירוקים מאידך – עומדת בבסיס שינוי האקלים והתופעות הנלוות אליו.

כיצד משפיעים עצים על האקלים?

עצים בולעים CO2 בתהליך הניסי והמופלא ביותר שקיים בטבע – פוטוסינתזה או "ייצור באמצעות אור". במסגרת התהליך הופכים העצים CO2 לסוכרים שבונים את השורשים, את הגזע, את הענפים ואת העלים. הסוכרים משמשים גם ל"סחר חליפין" בין עצים ואורגנזימים אחרים הזקוקים להם והמוכנים לשלם במגוון מטבעות, ובראשם חנקן – אבן הבניין הראשית לחלבונים. חשוב לזכור שגם עצים נושמים, וכמו בעלי-חיים גם הם פולטים CO2 לסביבה. עצים ותוצרי עצים המתפרקים בתהליך טבעי (ריקבון, שריפה) הופכים בחזרה ל-CO2, אולם האפקט נטו הוא קליטה וקיבוע של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה ברקמות צמחיות ובקרקע. עץ ממוצע מקבע במהלך 30 שנות חיים כ-1500 ק"ג CO2 נטו.

עצים הם גם שילוב מוצלח של רדיאטור (מאייד) ורשת צל. באוטו, שטח הפנים העצום של שכבות האלומיניום הדקיקות ברדיאטור מאפשר לנדף את חום המנוע. בעצים זהו שטח הפנים העצום של העלים, שמאיידים ביעילות את החום שהעץ קולט מקרני השמש ומהאוויר שסביבו. אין צורך להרחיב את ההבדל בין כניסה לאוטו שחנה בצל עץ או גגון ביום קיץ לבין אוטו שחנה בשמש, כדי להבין את אפקט ההצללה המוצלח של עצים.

חיינו הטכנולוגיים והמהירים בעידן המודרני פולטים בכל שנה כ-10 מיליארד טון CO2 לאטמוספירה. רבע מהכמות הזו נקלט בחזרה בעצים, ורבע נוסף באוקיינוס. כ-5 מיליארד טון נותרים חופשיים ומחממים את האקלים עוד ועוד.

עלינו להפסיק את פליטת עודפי גזי החממה ע"י צמצום השימוש באנרגיה שמקורותיה נחצבים מקליפת כדור הארץ, וכדי לאזן את מה שאי אפשר לצמצם – חייבים לשמור על היערות ששרדו ולנטוע עצים עצים עצים בכל פינה אפשרית.

דילוג לתוכן