מספרים, שבעבר הרחוק יכלו סנאים להגיע מראש העין להר הלבנון דרך ענפי העצים מבלי לרדת לקרקע. בשלהי המאה ה-19 כיסה יער טבעי וצפוף של אלונים ואלות ברוחב 15 ק"מ את השטח שבין הירקון לנחל תנינים. תעשיית הפחמים המקומית, ובעיקר מבצע הקמת מסילת הרכבת העות'מאנית והסקת רכבות הקיטור, העלימו את רוב עצי הארץ.
העם השב לארצו אחרי אלפיים שנות גלות מצא ארץ חרבה שמישוריה מעוטרי ביצות, והריה וגבעותיה עירומים וחשופים. הקמת הקרן הקיימת ומבצע הייעור המדהים של ארץ ישראל הם אבן דרך בולטת בתולדותיה. 240 מיליון עצים ניטעו בהשתתפות אגרונומים, תורמים, והמוני עולים, ועל אף טעויות ומחדלים מקצועיים שליוו מטבע הדברים מבצע חלוצי וגדול שכזה – יש לנו בזכותו שטחים פתוחים ומיוערים רבים מצפון הנגב ועד מרום הגליל, במישור, בבקעה ובהר.
בעקבות המהלך של הקרן הקיימת, ישראל הייתה המדינה היחידה בעולם שבשנת 2000 היו בה יותר עצים מאשר בשנת 1900!
במאה ה-21 אנחנו מתמודדים עם גידול אוכלוסין מתמשך, עם ציפוף עירוני, ועם מגמת שינוי האקלים. רובנו חיים בערים, והמרכיבים המרכזיים בנוף המידי שלנו הם בניינים, משטחי בטון ואספלט ומכוניות. שילוב המרכיבים הללו הופך את הערים לאזורים שאוגרים ופולטים חום, תופעה שנקראת "אי החום העירוני". החדשות הרעות הן ששינוי האקלים מגביר את התופעה עוד יותר, אבל החדשות הטובות הן שיש פתרונות. אחד הפתרונות הוא עצים טבעיים חיים בשדרות ובגינות. ככל שהתכנון העירוני מתקדם יותר יש יותר עצים במרחב העירוני, ובהתאם לכך עולה רמת החיים של התושבים.
עצים משפרים את איכות חיי התושבים. הם מצילים על סביבתם ומקררים אותה, הם גם "נושמים" פחמן דו חמצני, המהווה את גז החממה הראשי – שעליית ריכוזו תורמת לשינוי האקלים – והופכים אותו לחמצן. הם קולטים ומסננים מזהמי אוויר רעילים ברקמותיהם, ו"שותים" את מי הגשם בשורשיהם – דבר המצמצם חלחול מהיר מדיי אל תוך הקרקע, ושיטפונות מעליה. עצים וחורשות שומרים באופן יחסי על שטחים פתוחים מפני השלכת פסולת פיראטית.
הצורך בעצים במרחב העירוני מתחדד עוד יותר בשנים האחרונות, לאור הפיתוח העירוני המואץ, העלייה בטמפרטורות מדי קיץ, ומכות הגשם המתעצמות המביאות לשיטפונות במרכזי הערים מדי חורף. בתוך הערים והישובים בישראל יש המון שטחים פתוחים שלא קיים לגביהם תכנון לטווח הבינוני והארוך. ניתן ורצוי לנטוע בהם כמה שיותר עצים, וכן סביב מתקני תשתית, בחורשות דלילות, ובשטחים ציבוריים רבים נוספים – כדי לנקות את האוויר, לייצר צל, לקלוט חום, לייצב את הקרקע, למתן שיטפונות, ולהחזיר בעלי חיים לסביבה העירונית.
לכל היתרונות האלה מתווסף יתרון בולט שקשה להעריכו במספרים או בשווי כסף: עצים ירוקים פשוט עושים לנו טוב בנשמה. הם משמחים אותנו מגיל צעיר ועד זקנה ומחברים אותנו למעשה הבריאה וליפי הטבע. יצירות כמו "כי האדם עץ השדה", "העץ הנדיב" ו"האיש שנטע עצים" הן פנינות תרבות החוצות גבולות, תרבויות וזמנים משום שהן עוסקות בקשר המיוחד בין העץ לאדם.
